בבית הזה התגורר
שמעון רוקח (השר)
,
בשנים תרמ"ז-תרפ"ד

הבית צולם חודשיים לפני צילום השלט לחצו לתמונה גדולה יותר

על הבית מופיעים שלטים נוספים שצולמו ביום בו צולם השלט:
בית רוקח
אתר הסטורי 1887, הבית ממנו צמחה העיר תל אביב.
בית רוקח מספר על הגשמת חלומם של יהודי יפו לצאת מסמטאותיה אל מרחבי החולות הזהובים כדי להקים שכונה עברית ראשונה, נוה צדק.

בית רוקח היה ביתו של שמעון רוקח, מנהיג הקהילה, בעל החזון, המארגן והבונה של השכונה. בקומתו השנייה הבית שימש כבית וועד לקהילת יפו ונוה צדק.

בבית תיפגשו עם הווי החיים של המאה ה-19, עם בני המשפחה וחברים לחזון. כל זאת באמצעות תצוגה ייחודית, המחברת פריטי ריהוט, אביזרים, ביגוד, תצלומים וסיפורים.

Rokach House
En historic site, 1887, the house out of which grew the city of Tel Aviv. The house tells of the fulfillment of Jaffa’s Jews’ dream to leave the alleys of the city for the’ expenses of sand, to build the first Hebrew neighborhood, Neve Tzedek.

The house was the home of Shimon Rokach, the visionary, the organizer, the builder and the leader of the community. The second floor served as the Town Hall for the people of Jaffa and Neve Tzedek.

While visiting, you will encounter with the life of the 19th century and with family’s members and friends who took part in the vision. All this, through a unique exhibition which integrates furniture, clothing, accessories, photographs and stories.
לחצו לתמונה גדולה יותר

בית שמעון רוקח הש"ר
מבתיה הראשונים של נוה-צדק
"בשובי את שבותם יברכך ה’ נוה-צדק הר הקודש" ירמיהו ל"א כ"ב

שמעון רוקח - הש"ר
יליד ירושלים. יזם בשנת התרמ"ה (1885) הקמתה של נוה צדק, השכונה העברית הראשונה מחוץ לסמטאות יפו. בית זה נבנה כאחד מעשרת בתיה הראשונים, שימש למגורי הש"ר ורעייתו רחל, וכמרכז לפעילות ציבורית וקהילתית לפני הקמתה של תל-אביב, הש"ר כיהן כראש הקהילה היהודית ביפו ובנוה-צדק, יזם מוסדות ציבוריים ראשונים לשרותה של העיר תל-אביב. ייסד את ענף הפרדסנות העברית. נפטר בשנת התרפ"ב (1922).

בבית זה נולדו וגדלו חמשת בניו ובנותיו של הש"ר:
בכורו יוסף רוקח - נולד בשנת 1887. היה בנה הבכור של שכונת נוה-צדק. מפעילי הפרדסנות העברית וממייסדי עתון "הבוקר".

בנו יצחק רוקח - ממפתחי הפרדסנות והספנות העבריים וממייסדי נמל תל-אביב. קיים קשרי חוץ מסועפים ומילא תפקידים ציבוריים וממלכתיים במשק, בכלכלה ובחברה הישראליים.

בנו ישראל רוקח - הקדיש מרבית שנותיו לעיר תל-אביב. שימש ראש העיר בין השנים 1935-1953, הרחיב גבולותיה מעיירה קטנה לעיר רבתי. מקברניטי היישוב בתקופת המדינה שבדרך. שימש שר הפנים בממשלת ישראל בשנים 1953-1955.

בתו חנה - נישאה לרופא ד"ר לאון מג’רו ועלתה עמו לירושלים העתיקה לסעוד את עניי ציון.

בתו מרים כץ - עתונאית. ניהלה את מערכת "הבוקר" בחיפה ומילאה תפקידים ציבוריים.

הבית נתרם בשנת התרפ"ח (1928) על ידי משפחת רוקח ללשכת שער-ציון של בני-ברית.

לשכת שער ציון נוסדה בשנת התר"ן (1890) כלשכת בני-ברית ראשונה ביפו-ת"א - השער דרכו הגיעו העולים לארץ.
עשתה להתפתחות היישוב העברי בפעילות קהילתית בתחומי קליטת עליה, חינוך, בריאות וסעד.
בבית פעלו ספריה וגן ילדים לילדי השכונה.

הבית שוקם בשנת התשמ"ג 1983 על ידי לאה מג’רו-מינץ, נכדתו של שמעון רוקח, בסיועם של יצחק מינץ ובניהם ישראל ואלכסנדר מינץ-ניניו.
לחצו לתמונה גדולה יותר