[An illustration of a ship, symbolizing the symbol of Paris]

Histoire de Paris

Les bouquinistes de la Seine
Le terme de "boucquain", sans doute dérivé du flamand "boeckjin" ou petit livre, fait son apparition en 1459, attesté sous la forme "bouquin" vers la fin du XVIe siècle. Dans son "Dictionnaire" de 1690, Furetière en donne la définition de "vieux livre fripé et peu connu"; le vocable de bouquiniste désigne, quant à lui, depuis 1752, les marchands installés sur les quais. En effet, leurs boîtes investissent peu à peu les parapets, d’abord sur la rive gauche; environ 300 sous la Révolution, ils connaissent une première réglementation grâce à l’ordonnance du 31 octobre 1822. Un premier recensement officiel en 1857 en dénombre 68 et le décret du 10 octobre 1859 consacre leur maintien, un temps menacé par les grands travaux d’Haussmann. Depuis 1891, ces "marchands d’esprit" ont l’autorisation de laisser sur place leurs caissons scellés pour la nuit. Selon Pierre Mac Orlan, ils représentent "le symbole de l’invitation aux voyages immobiles".

אחד מסידרת השלטים המתארים מקומות היסטוריים בפריז. השלטים הוצבו החל משנת 1992 ומכונים גם sucettes Starck (סוכריות המקל של סטארק) על שם פיליפ סטארק שעיצב אותם.

בשלט מתוארים ה"בוקיניסטים", כ- 230 דוכנים הפזורים על גדות הסן ומוכרים ספרים (בעיקר משומשים). בגדה הימנית הם נמצאים מגשר מארי (שם צולם השלט) ועד הלובר, ובגדה השמאלית החל מגשר טורנל.

בתמונות הבאות מופיעים הדוכנים (חלקם פתוחים וחלקם סגורים), כפי שצולמו מספר חודשים מאוחר יותר ליד גשר au Double
לחצו לתמונה גדולה יותר לחצו לתמונה גדולה יותר

תרגום הכתוב על השלט:
[איור של ספינה, המסמל את סמל פריז]

ההיסטוריה של פריז

מוכרי הספרים של הסן
המונח "בוקליין", כנראה נגזר מה"בוקג’ין" הפלמי או הספר הקטן, הופיע ב-1459, ותועד בצורה של "ספר" לקראת סוף המאה ה-16. ב"מילון" שלו משנת 1690, פורטייר נותן את ההגדרה של "ספר ישן מקומט ומעט ידוע"; מאז 1752, המונח bouquiniste מציין את הסוחרים הממוקמים על הרציפים. ואכן, ארגזי הספרים שלהם ממלאים לאט לאט את המעקות, תחילה בגדה השמאלית; בסביבות 300 במהלך המהפכה, תקנה ראשונה חוקקה בפקודה מ-31 באוקטובר 1822. מיפקד רשמי ראשון ב-1857 מנה 68 מהם והצו מ-10 באוקטובר 1859 הדגיש את תחזוקתם, בתקופה על ידי העבודות הגדולות. של האוסמן. מאז 1891 היוו סכנה להם. "סוחרי הרוח" הללו מורשים להשאיר את ארגזיהם אטומים למשך הלילה. לפי פייר מק אורלן, הם מייצגים את "סמל ההזמנה למסעות ללא תנועה".