רדיו משלנו

תסכית רדיו בשלושה פרקים המספר את סיפורם המופלא של מהנדסי הרדיו הנועזים הלל לנגהולץ, יעקב הינדן ודוד איצקוביץ’ וסיפור הקמת תחנת השידור הראשונה של מדינת ישראל, תחנת "תל חיים".

בכ"ט בנובמבר 1947, עם החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, היה ברור כי לא יועמד משדר רדיו ליישוב היהודי בארץ.
מתקני השידור המנדטוריים היו ממוקמים ברמאללה ובבית ג’אלה, ומהם שודרו תכניות באנגלית, בעברית ובערבית, אשר הופקו באולפני ירושלים של "שירות השידור של פלשתינה (א"י)". את השליטה הבריטית בשידורי הרדיו הצליחו לעקוף השידורים המחתרתיים של "ההגנה", האצ"ל והלח"י.

יום לאחר החלטת האו"ם פרצה מלחמת העצמאות ועמה - התהדקות המצור על ירושלים והתגברות הסכנה שארבה ליהודים אם יגיעו לשטחי המדינה הערבית, מה שהביא לניתוק הצוות הטכני היהודי ממתקני השידור ברמאללה ובבית ג’אלה.

"דאגנו לעתיד השידור של המדינה שבדרך. החלטנו לבנות משדר רדיו, שישמש את תחנת הרדיו הרשמית הראשונה של המדינה, שתישא את השם "קול ישראל".

(יעקב הינדן, 1986)

A Radio of Our Own

A three-episode radio drama. The amazing story of the courageous engineers, Hillel Langholz, Yaakov Hinden and David Itzkowitz, as well as the story behind the creation of the State of Israel’s first broadcasting station, Tel Haim.

On November 29, 1947, after the Partition Plan for the Land of Israel was adopted by the United Nations, it was clear that no radio transmitter would be at the disposal of the Jewish community in pre-State Israel. The broadcasting facilities operated by the British Mandatory government were located in Ramallah and Beit Jala, from which programs in English, Hebrew and Arabic were broadcast, after being produced in the Jerusalem studios of the Palestine Broadcasting Service (PBS). The underground broadcasts of the Haganah, Etzel and Lehi managed, however, to circumvent the control that the British had over the radio broadcasts.

The War of Independence broke out a day after the United Nations resolution - leading to a tighter siege on Jerusalem and to increased risk for Jews if they approached the areas that had been assigned to the Arab’state. Consequently, members of the Jewish technical crew were cut off from the broadcasting facilities in Ramallah and Beit Jala.

"We were concerned about the broadcasting future of the soon-to-be-established State. We decided to build a radio transmitter that could be used by the first official radio station of the State, which would be called the Voice of Israel."

(Yaakov Hinden, 1986)

[תמונות Images]
תחנת "תל חיים", 1948. בצילום: המבנה הקיים היום הוא המבנה השמאלי.
צלם: אינג’ יעקב הינדן. באדיבות אילן הינדן ורחל רימר

The Tel Haim Broadcasting Station, 1948. The building that exists today is on the left. Photograph: the engineer, Yaakov Hinden
Courtesy of illan Hinden and Rachel Riemer

משפחה מאזינה לשידור הרדיו של טקס הכרזת העצמאות, ה’ באייר תש"ח. באדיבות ארכיון המדינה

A family listening to the radio broadcast of the Declaration of Independence May 14, 1948. Courtesy of the Israel Archives

The building was photographed on the same day by the same photographer Click for a larger image Click for a larger image

The photos on the sign are shown here in enlarged format
The station in 1948
Click for a larger image

Listening to a radio broadcast of the Declaration of Independence ceremony
Click for a larger image

The building is recognized as a conservation building, as indicated on the following sign Click for sign's details