תחנת לטרון וקו המים המנדטורי ("הקו הראשון") לירושלים

במקום זה, עמדה בעבר "תחנת לטרון" שהייתה אחת מארבע התחנות לאורכו של מפעל המים המנדטורי לירושלים.
החל משנת 1936 עד מלחמת העצמאות התבססה עיקר אספקת המים ליישוב היהודי בירושלים על מפעל זה, שהזרים את מי מעיינות הירקון מתחנת ראש העין אל תחנת לטרון, ממנה אל תחנת שער הגיא, תחנת שואבה ומשם לבריכת רוממה בעיר.

[תמונה: תצלום אויר תחנת לטרון המנדטורית, 16 בדצמבר 1948]

[תמונה: תחנת השאיבה לטרון (אל קובאב) צלם: זולטן קלוגר]

[תמונה: סכימת מפעל המים המנדטורי לירושלים]

עם פרוץ מלחמת העצמאות, (כ"ט בנובמבר (1947), גבָר החשש לגורלו של עורק המים הראשי ממעיינות הירקון לירושלים. מוסדות היישוב היהודי בירושלים נערכו מבעוד מועד, והחלו לאגור מים לשעת חירום בבורות שבחצרות הבתים. חששות אלה התאמתו עם תפיסתה של תחנת ראש העין על ידי הצבא העיראקי בעוד כאן בתחנת לטרון ישב הלגיון הירדני.

[תמונה: מכתב ממהנדס עיריית ירושלים, צבי לייבוביץ, למושל העיר דב יוסף - מרץ 1948]

מרץ 1948 - ירושלים מתקיימת ממי בורות בלבד שיספיקו ל-100 ימים
במרץ 1948 הפסיק הקו המנדטורי להזרים מים. עם ניתוק קו המים החלה ירושלים להתקיים ממי הבורות. המים חולקו לתושבים בהקצבה מצומצמת של 10 ליטר לאדם ליום, כך שיספיקו לכ-100 ימים.

[סמל חברת המים "מקורות"]

A section of the Mandatory Water Line can be seen on the following sign Click for sign's details

The Shiloach Line replaced this water line during the War of Independence Click for sign's details

The images on the sign are shown here in enlarged format
Aerial photograph of the Mandatory Latrun Station 1948
Click for a larger image

The Latrun Pumping Station (Al Kobab)
Click for a larger image

Scheme of the Mandatory Water Works for Jerusalem
Click for a larger image

Letter from Jerusalem Municipality Engineer, Zvi Leibowitz, to the City Governor, Dov Yosef
Click for a larger image

Translation of the text on the sign:
Latrun Station and the Mandatory Water Line ("First Line") to Jerusalem

In this location, there used to be a "Latrun Station", one of the four stations along the Mandatory Water Works for Jerusalem.

From 1936 until the War of Independence, the main water supply to the Jewish community in Jerusalem was based on this plant, which pumped water from the Yarkon springs from the Rosh Ha’ayin Station to the Latrun Station, from there to the Sha’ar Hagai Station, the Shu’eva Station and from there to the Romema Pool in the city.

[Photo: Aerial photograph of the Mandatory Latrun Station, December 16, 1948]

[Photo: Latrun Pumping Station (Al Kobab) Photographer: Zoltan Kluger]

[Photo: Schematic of the Mandatory Water Works for Jerusalem]

With the outbreak of the War of Independence, (November 29, 1947), concerns grew about the fate of the main water artery from the springs of the Yarkon to Jerusalem. The institutions of the Jewish settlement in Jerusalem prepared in advance, and began to store water for emergencies in cisterns in the courtyards of houses. These concerns coincided with the capture of the Rosh Ha’ayin Station by the Iraqi army while the Jordanian Legion was stationed here at Latrun Station.

[Photo: Letter from Jerusalem Municipality Engineer, Zvi Leibowitz, to the City Governor Dov Yosef, March 1948]

March 1948 - Jerusalem is sustained by cistern water alone, which will suffice For 100 days
In March 1948, the Mandatory Water Line stopped supplying water. With the water line cut off, Jerusalem began to subsist on cistern water. Water was distributed to residents in a limited ration of 10 liters per person per day, enough for about 100 days.

[Mekorot Water Company logo]