אדמות ההפקר

לאחר הסכמי שביתת הנשק (’הסכמי רודוס’, 3 באפריל 1949) נותרה התחנה בתחום השטח המכונה ’אדמות ההפקר’ ולאורך השנים עד 1967, נבזזה ונהרסה כליל.

לאחר מלחמת ששת הימים, סופחו ’אדמות ההפקר’ ושטח התחנה לתחומי המדינה עליהם חלים חוקי מדינת ישראל. קו המים המנדטורי ממשיך גם כיום להזרים מים בחלקים שעודם פעילים.

בשנות ה-80 הוקם במקום ’מאגר תעוז’. המאגר, בנפח 1.4 מיליון מ"ק, קולט את מי הקולחים של מט"ש איילון (מתקן לטיהור שפכי לוד רמלה ומודיעין) לטובת שימוש חקלאי האזור.

אספקת המים לירושלים מתבססת כיום על ארבע מפעלי מים שהקימה ’מקורות’ משנות ה-50 ואילך. החל משנת 2022 מספקת מערכת המים החמישית כמות של 50 מיליון מ"ק לירושלים וגב ההר.

[תמונות: עמק איילון ואזור לטרון בזמן מלחמת העצמאות ולאחר קום המדינה]

[סמל חברת המים "מקורות"]

The images on the sign are shown here in enlarged format
Click for a larger image Click for a larger image

Translation of the text on the sign:

No Man’s Land

After the armistice agreements (the ’Rhodes Agreements’, April 3, 1949), the station remained in the area known as the ’No Man’s Land’ and over the years until 1967, it was completely looted and destroyed.

After the Six-Day War, the ’No Man’s Land’ and the station area were annexed to the state’s territories, to which the laws of the State of Israel apply. The mandatory water line continues to flow water in parts that are still active today.

In the 1980s, the ’Taoz Reservoir’ was built on the site. The reservoir, with a capacity of 1.4 million cubic meters, receives the wastewater from the Ayalon Wastewater Treatment Plant (a facility for purifying the wastewater of Lod, Ramla and Modi’in) for the benefit of the region’s agricultural use.

The water supply to Jerusalem is currently based on four water plants that Mekorot established from the 1950s onwards. Starting in 2022, the fifth water system will provide 50 million cubic meters to Jerusalem and the surrounding area.

[Photos: Ayalon Valley and Latrun area during the War of Independence and after the establishment of the state]

[Mekorot Water Company logo]