רקע היסטורי

בפתח תקווה פעלו 3 המחתרות: ההגנה, אצ"ל ולח"י.

ההגנה:

הארגון הצבאי הגדול והממסדי ביותר מבין שלושת המחתרות. ההגנה הוקמה בשנת 1920 כדי לספק הגנה מפני התקפות ערביי ישראל על היישוב היהודי. בתקופת מלחמת העולם השנייה שיתף הארגון פעולה עם הבריטים כנגד סכנת פלישה של הנאצים לישראל, אך בסוף המלחמה הפנה הארגון את מאמציו כנגד השלטון הבריטי בארץ ישראל.
הכח הצבאי של ההגנה - הפלמ"ח - פלוגות מחץ - הוקם בשנת 1931 תחת פיקודו של יצחק שדה.
ההגנה פעלה רבות גם בתחום ההעפלה, בעיקר דרך יחידות הפלי"ם (ובהם כ"ג יורדי הסירה) והגדעונים (יחידת הקשר של ההגנה)
עם הכרזת מדינת ישראל הוקם צה"ל בעיקר על בסיס כוחותיה של ההגנה.

בין מפקדי ההגנה היו: אליהו גולומב, יצחק שדה, ישראל גלילי, משה סנה ועוד.

רבים מתושבי פתח תקווה התגייסו לארגון "ההגנה". החברים החדשים הושבעו בבית קופת-מלווה של העובדים

 

אצ"ל:

אצ"ל - ראשי תיבות של ארגון הצבאי הלאומי. האצ"ל שדגל בפעולה נחרצת יותר נגד הבריטים מאשר ארגון "ההגנה" הוקם בירושלים בשנת 1931 והורכב בעיקר מאנשי תנועת בית"ר והתנועה הרווזיוניסטית בהנהגתו של זאב ז’בוטינסקי.
האצ"ל נחשב על ידי הבריטים כארגון טרור, ורדף אחרי מנהיגיו וחייליו. רבים מחייליו הושמו במחנות מעצר בלטרון ובאריתריאה, וכמה אף הוצאו להורג בתלייה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, פעולות האצ"ל נגד הבריטים עוררו מחלוקת בקרב הנהגת "ההגנה" ששיתפה פעולה עם הבריטים במלחמתם בנאצים, דבר שהביא ל"סזון" (עונת הציד) - כליאת והסגרת פעילי אצ"ל לשלטונות הבריטיים.
אחת מפעולותיו הידועות של האצ"ל שעוררה מחלוקת, היה פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים, בו שכנה מפקדת המנדט, בפיצוץ זה נהרגו 90 איש ביניהם 15 יהודים.
אחרי ההכרזה בכ"ט בנובמבר בה החליט האו"ם על תוכנית החלוקה וסיום המנדט הבריטי, חלה התקרבות בין "ההגנה" לאצ"ל, למרות תקריות שהיו במקומות שונים בין שני הארגונים.
אחרי הכרזת המדינה השתלבו כוחות אצ"ל בצה"ל בדרך כלל ביחידות עצמאיות המורכבות כולן מאנשיהם. בחודש יוני 1948 הביא האצ"ל אוניית נשק מצרפת (אלטלנה) שעלייה גם עולים שנועדו לשרת ביחידות האצ"ל. עקב מחלוקת על חלוקת הנשק שהיה על האוניה (האם רובו יהיה לצה"ל, או לכוחות האצ"ל שהיו כבר בצה"ל), ובעקבות חשש ממלחמת אחים הורה בן-גוריון להפגיז ולהטביע את האוניה. בעקבות זאת, פורקו היחידות העצמאיות של אנשי האצ"ל בצה"ל והם פוזרו בין היחידות השונות.

בין מפקדי האצ"ל היו: דוד רזיאל, יעקב מרידור, מנחם בגין. כאשר המפקד העליון (האידיאולוגי) היה זאב ז’בוטינסקי.

בסיס חברי האצ"ל בפתח תקווה היה במגרש שפיגל, ממנו יצאו לפעולות הדבקת כרוזים ופעולות אחרות

 

.
בפתח תקווה התגורר זמן מה מפקד האצ"ל מנחם בגין (בשנת 1944), חודשיים לאחר שעבר מירושלים לתל אביב. הוא שהה בפתח תקווה במקומות שונים במשך כ- 9 חודשים, עד שחזר לתל אביב.

לח"י:

לח"י - ראשי תיבות של לוחמי חרות ישראל. לח"י נחשבה למיליטנטית ביותר מבין שלושת המחתרות. המחתרת הוקמה בשנת 1940 על ידי אנשי אצ"ל שלא הסכימו לשתף פעולה עם הבריטים במלחמתם נגד הנאצים. המחתרת הוקמה על ידי אברהם שטרן ("יאיר") שנרצח על ידי קצין הבולשת הבריטית בזמן מעצרו.

הלח"י נחשב על ידי הבריטים כארגון טרור (כנופיית שטרן), ורדף אחרי מנהיגיו וחייליו. רבים מחייליו הושמו במחנות מעצר בלטרון ובאריתריאה, וכמה אף הוצאו להורג בתלייה.

פעולותיו של הלח"י היו פיצוצים במרכזי שלטון בריטיים, אך גם במקומות אזרחיים (בעיקר ריכוזים של תושבים ערבים), התנקשויות באנשי ממשל וחיילים בריטיים, התקפות על מסילות רכבת, מחנות צבא ועוד.

עם קום המדינה השתלבו יחידות לח"י בצה"ל.

בין מפקדי הלח"י ניתן למצוא את: אברהם שטרן ("יאיר"), יצחק שמיר, ישראל שייב-אלדד, ועוד.

בפתח תקווה הייתה נוכחות קטנה יחסית של המחתרת. אחת הפעולות הידועות היה שחרור בנות הלח"י שנכלאו במשטרת פתח תקווה

 

על השלטים

השלטים מורכבים מלוח מתכת מלבני וסביבו מסגרת המסתיימת בעמוד. על הלוח נמצאים סמלי העירייה והארגון המונצח.