חֻדַר הָאֹכֶל
כאן עמד צריף חדר האוכל של קבוצת יבנה כמעט מיום עלייתה על הקרקע. הקרשים והלוחות לקירותיו וגגו פורקו על-ידי צוות הנגרים בראשותו של מרטין וכסלר (משה איתן) ממחנה צבאי בריטי נטוש בכפר בשיט הסמוך.

בשנת 1942 הסתיימה הקמתו של הצריף ומאז הוא שימש לכל הצרכים הציבוריים של הקבוצה: חדר אוכל, בית כנסת, אולם חתונות ואירועים, אולם תרבות למסיבות ולהקרנת הסרט השבועי.

מחוץ לחדר האוכל הוקמה "שוקת" בטון לנטילת ידיים, אשר סביבה נבנתה מבואה בה הוצבו לוח המודעות, העיתון היומי ואף הרדיו הראשון. מבחוץ היה תלוי בין שני עמודי ברזל "הפעמון" שהיה עשוי מטבעת מתכת גדולה.

בחודשי החורף, בטרם היות שבילי בטון בקיבוץ, פיזרו על רצפת חדר האוכל נסורת כדי להתמודד עם כמויות הבוץ שדבקו במגפי החברים. זמן קצר לאחר הקמתו צר היה המקום מהכיל - הצריף הורחב ובכך נפתרה זמנית בעיית ה"תורים" לארוחות, בעיקר בשבתות וחגים. כמו כן נבנה לו גם מטבח "משוכלל".

בחנוכה של שנת תשכ"ב (1961) נחנך ברוב עם חדר האוכל הראשון במבנה הקבע, המכונה היום "חדר האוכל הדרומי" והצריף סיים את תפקידו כחדר אוכל. הוא עוד הספיק לשמש אכסניה זמנית למחסן הבגדים, לאחר מכן פורק הצריף במו ידיו של דדה (דוד) יעיר מצוות הנגרים, שאף השתתף בהקמתו.

[תמונות]
חתונה על הדשא מערבית לצריף חדר האוכל, אלול תש"ד (1943) צילם: גדליה דיטור
עריכת השולחנות לקראת סעודת צהריים (חשוון תש"ך 1959)

A sign in a series of signs on buildings from the beginning of the Yavneh Group

The place was photographed that day by the same photographer Click for a larger image

Translation of the text on the sign:

Dining room
This is where the Yavneh group’s dining hall hut stood almost from the day it rose to the ground. The planks and boards for its walls and roof were dismantled by a team of carpenters led by Martin Wechsler (Moshe Eitan) from an abandoned British military camp in a nearby Bashit village.

In 1942 the construction of the hut was completed and since then it has been used for all the public needs of the group: a dining room, a synagogue, a wedding and event hall, a culture hall for parties and the screening of the weekly film.

Outside the dining room, a concrete "Abreuvoir" was set up used for netilat yadayim (Handwashing in Judaism), around which a foyer was built in which the bulletin board, the daily newspaper and even the first radio were placed. From the outside hung between two iron pillars the "bell" which was made of a large metal ring.

In the winter months, before there were concrete paths in the kibbutz, sawdust was scattered on the floor of the dining room to deal with the amounts of mud that stuck to the members’ boots. Shortly after its establishment, the place was narrow - the hut was expanded, thus temporarily solving the problem of "queues" for meals, especially on Saturdays and holidays. A "sophisticated" kitchen was also built.

On Hanukkah in 1961, it was inaugurated with the majority with the first dining room in the permanent building, now known as the "Southern Dining Room", and the hut ended its function as a dining room. It was further used as a temporary place for the clothing warehouse, after which the hut was dismantled with the hands of Dede (David) Yair from the carpenters’ team, who even participated in its construction.

[Photos]
A wedding on the grass west of the dining room hut, Elul 1943 Photographer: Gedalia Ditor
Arranging the tables for lunch (Cheshvan 1959)