רקע היסטורי

פתח תקווה נוסדה בשנת 1878 כמושבה הראשונה באזור המרכז, וכונתה "אם המושבות"

 

. הפעולה הראשונה של המתיישבים הייתה חפירת באר, ולאחר מספר חודשים נמצאו מים. בין מייסדי המושבה ניתן למצוא את: יואל משה סלומון

 

, יהושע שטמפפר

 

, זרח ברנט

 

, מאיר דוד גוטמן

 

ויהודה ראב ואביו אלעזר

 

. חרישת התלם הראשון נפלה בחלקה של יהודה ראב ואחריו שאר המייסדים

 

.

ההתיישבות נתקלה בקשיים רבים, גם בגלל האיסור של השלטון התורכי על בניית בתי קבע, וגם חוסר הידע החקלאי, פגעי הטבע והקדחת גרמו לכך שהמושבה ננטשה.

בשנת 1883 התחדשה ההתיישבות בפתח תקווה, על ידי אנשי "הקבוצה הביאליסטוקית"

 

.

תנופה רבה להתיישבות באה תודות להתערבותו של הברון אדמונד דה רוטשילד ("הנדיב הידוע") שביקר במושבה בשנת 1887, ובעקבות ביקורו החל לסייע בידע חקלאי, בייבוש הביצות ובהגנה על הישוב. לאות הוקרה על פעילותו הוקמה ב- 1947 אנדרטת "שער הברון"

 

את פעולותיו של הברון ריכז בית הפקידות שהוקם בשנת 1889 וממנו הופעלה פעולת הסיוע

 

. כתוצאה מהפעילות הוקם גם בית הכנסת הגדול על שמו של אביו של הברון רוטשילד (1898)

 

.

בשנת 1905 נפתח בית הספר לבנים פיק"א

 

בשנת 1921 הוכרה המושבה כמועצה מקומית על ידי השלטון הבריטי, ובשנת 1937 כעיר. בזמן כתיבת הערך (2021) פתח תקווה היא העיר החמישית בגודל האוכלוסייה בישראל.

המחלקה לשימור אתרים
השלטים הם תוצאות פעולתה של המחלקה לשימור אתרים בעיר פתח תקווה. גוף השייך למינהל התרבות של העירייה ועוסק בלימוד ושימור של מורשת העיר. סמל המחלקה הוא צללית של אנדרטת "שער הברון" .

על השלטים

השלטים מלבניים, עשויים ממתכת וממוקמים על עמודים או על קירות הבתים.
רוב השלטים מייצגים בתים היסטוריים, כמו למשל: בית חלבנה ניידיץ

 

, מלון רבינוביץ’ (עשירים)

 

או מקומות אחרים ואפילו עצים: האקליפטוס הלימוני

 

.