רקע היסטורי

בשנת 1871 הקימו הגרמנים הטמפלרים, תנועה דתית נוצרית שהאמינה כי המשיח יגיע בעקבות התיישבות ועבודה בארץ ישראל, את מושבת שרונה. שרונה הוקמה על ידי חברי התנועה שכבר התגוררו ביפו ורצו להקים מושבה חקלאית.
שרונה הוקמה במתכונת של כפר חקלאי גרמני ובו בית קהילה

 

,

 

, בית בד

 

, בית מרקחת

 

וגן צמחי מרפא של הרוקח יצחק איזידור ממלוק

 

, נגריה

 

ובית מרזח

 

.

בימי מלחמת העולם הראשונה התגייס חלק ניכר מתושבי המושבה לצבא הגרמני. לאחר צליחת הירקון על ידי כוח המשלוח הבריטי

 

וכיבושה של תל אביב נשלחו חלק מתושבי שרונה למחנות מעצר וחלק מהמושבה היה בסיס לצבא הבריטי.

לאחר המלחמה חזרו התושבים, ובמלחמת העולם השנייה שוב הפכה המושבה (שבינתיים כבר הפכה למועצה מקומית) לבית מעצר.

אחרי מלחמת העולם השנייה לא נותרו רבים מהתושבים המקוריים, שרונה הפכה להיות מחנה צבא בריטי, וככזה הותקף המקום מספר פעמים על ידי האצ"ל וההגנה

 

.

לאחר הקמת מדינת ישראל, הפכה שרונה לחלק ממחנה "הקריה" - קריית הממשלה והחל משנת 1955 כאשר המטכ"ל עבר למחנה הקרייה עברו לשרונה חלק מיחידותיו.

שחזור ושימור
בתחילת שנות האלפיים פינה צה"ל את הבתים שתפס באזור שרונה, במקביל הוכנה תוכנית לשימור של האזור תוך הדגשה על הפיכת האזור לאזור המיועד להולכי רגל, ובו גם גנים ופארקים והכל תוך שמירת צביונם של הבתים. במסגרת עבודות השימור הועברו חלק מהבתים מספר מטרים כדי לא לפגוע ברצף התחבורה. הבתים נוסרו ברמת היסודות, הונחו על גלגלים והוסעו למקום החדש על גבי מסילות שנבנו במיוחד לצורך זה.

בשנת 2014 נפתח המתחם לקהל הרחב, וכיום יש בו מרכז קולינארי, חנויות ומרכז מידע.

על השלטים

השלטים העשויים ממתכת הם בעלי פורמט זהה: שלטים מלבניים הכוללים תמונה, שם הבית ב- 3 שפות (עברית, ערבית ואנגלית), תאור הבניין ובעליו ב- 3 שפות. כל השלטים נמצאים על קירות הבתים.