סמל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
סמל מושב בני עטרות
סמל המועצה האזורית חבל מודיעין

בני עטרות
מושב בני עטרות הוקם בשנת 1948 על ידי חקלאים שנאלצו לעזוב את מקום מושבם במלחמת העצמאות, בעטרות ובשאר-ישוב, וכן על ידי תושבים שהצטרפו מבן שמן.
בשנת 1953, בעקבות הפילוג הרעיוני בקיבוצים, הצטרפו למושב 20 משפחות מקיבוצים שונים בארץ
התושבים המפונים והמצטרפים, התיישבו בשטחה של המושבה הטמפלרית הנטושה - וילהלמה וקראו למקום בני-עטרות, על שם היישוב עטרות שפונה.
המושבה וילהלמה הייתה המושבה החמישית של הטמפלרים בארץ ישראל. היא הוקמה בשנת 1902 על שטח של 8900 דונם ונקראה "חמידייה-וילהלמה":
• "חמידייה" על שם השולטן עבד-אל-חמיד השני.
• "וילהלמה" על שם הקיסר וילהלם השני, אשר ביקר בארץ בשנת 1898.

הטמפלרים עסקו בחקלאות; היו להם שדות תבואה, כרמי ענבים ופרדסים, אבל בעיקר הם עסקו בגידול פרות לחלב.
בשנת 1948 פינו הבריטים את אחרוני הטמפלרים שישבו בארץ ישראל. חלק מהם חזרו לאירופה ורובם עברו לאוסטרליה.

בני עטרות הוא מושב עובדים של תנועת המושבים. כיום יש בו 68 משקים חקלאיים. ברוב המשקים יש בית אב ראשי ובן ממשיך. במושב יש גם שכונת הרחבה ובה כ-90 משפחות. ענפי החקלאות העיקריים במושבה הם: מטעים, ענפי קישוט לייצוא, ירקות ולול.

התושבים שומרים בקפדנות על הארכיטקטורה הייחודית של היישוב הטמפלרי. הרחובות, שנבנו בדגם הצלב הטמפלרי ובתי המושבה השתמרו כמעט במללואם.
המושב מתנהל על ידי ועד משקי שדואג לצרכים החקלאיים ועל ידי ועד מוניציפלי שדואג לרווחת התושבים ומספק מכלול של שירותים קהילתיים.

The sign shape is rectangular but its head is designed according to the silhouette of the old building of the Gymnasia Herzliya, which serves as a logo of the Council for the Preservation of Heritage Sites in Israel

Translation of the text on the sign:
Symbol of the Council for the Preservation of Israeli Heritage Sites
Emblem of Moshav Bnei Atarot
Symbol of the Hevel Modi’in Regional Council

Bnei Atarot
Moshav Bnei Atarot was established in 1948 by farmers who were forced to leave their place of residence during the War of Independence, Atarot and She’ar Yashuv, as well as by residents who joined from Ben Shemen.
In 1953, following the ideological split in the kibbutzim, 20 families from various kibbutzim in the country joined the moshav
The evacuated and joining residents settled in the area of ​​the abandoned Templar colony - Wilhelma and named the place Bnei Atarot, after the settlement of Atarot that was evacuated.
The Wilhelma colony was the fifth colony of the Templars in Israel. It was established in 1902 on an area of ​​8900 dunams and was called "Hamidia-Wilhelma":
• "Hamidia" named after Sultan Abd al-Hamid II.
• "Wilhelma" after the emperor Wilhelm II, who visited the country in 1898.

The Templars were engaged in agriculture; They had grain fields, vineyards and orchards, but mostly they raised cows for milk.
In 1948, the British evacuated the last Templars living in Israel. Some of them returned to Europe and most of them moved to Australia.

Bnei Atarot is a workers’ moshav of the moshavim movement. It currently has 68 farms. Most farms have a main father house and a son continues. The moshav also has an extended neighborhood with about 90 families. The main branches of agriculture in the colony are: plantations, ornamental branches for export, vegetables and chicken coops.

The residents strictly preserve the unique architecture of the Templar settlement. The streets, built in the model of the Templar Cross and the houses of the colony, have been almost completely preserved.
The moshav is conducted by a farm committee that takes care of the agricultural needs and by a municipal committee that takes care of the well-being of the residents and provides a range of community services.