רקע

ב- 7 באוקטובר 2023, תקפו אלפי מחבלים השייכים לארגון החמאס שהגיעו מרצועת עזה את ישובי עוטף עזה. במתקפת הפתע נהרגו יותר מ- 1,100 אנשים מישראל ו- 251 נחטפו לרצועת עזה. חמאס ארגון אסלאמיסטי שהוגדר גם כארגון טרור, שלט ברצועת עזה מאז שנת 2007, ומשם ביצע התקפות רצופות על מדינת ישראל (רקטות ומעשי טרור נוספים).
למרות קיצוניותו של הארגון, ממשלת ישראל העדיפה אותו כנראה על פני הרשות הפלסטינית, זאת מאחר ועם חמאס אין סיכוי להגיע להסכמים ולשלום שבסופם תוקם מדינת פלסטין (מי שכיהן מאוחר יותר כשר האוצר של ישראל: בצלאל סמוטריץ’, אף טבע את המשפט: "החמאס הוא נכס").
כך גם ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, דאגה להעביר כספים ממדינת קטאר לחמאס (מזוודות של מזומנים), זאת "כדי להרגיע את השטח".

מסתבר כי הקונספציה של הדרג המדיני והצבאי של "להרגיע את החמאס" לא פעלה, וכאמור ב- 7 באוקטובר 2023 תקפו אנשי חמאס (ותושבי עזה נוספים), את האזור הסמוך לעזה, תוך כדי ביצוע פעולות רצח, אונס, התעללות ופשעים נוספים.
קיימת סבירות גבוהה כי המוטיבציה של החמאס גדלה בגלל תוכניתה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (החל מדצמבר 2022), ושר המשפטים יריב לוין, לרפורמה במערכת המשפט עליה הכריז בחודש ינואר 2023. רפורמה שאם הייתה מתקבלת הייתה פוגעת בכוחו של בית המשפט העליון. כתוצאה מהכרזתו פרצו מחאות בכל רחבי הארץ כנגד מה שקראו "המהפכה המשטרית"

 

. ראש הממשלה בנימין נתניהו שבאותו זמן התקיים גם משפטו באשמות של הפרת אמונים ושוחד, וגם היה נתון לחסדי מפלגות הימין הקיצוני אותן בחר לצרף לממשלתו, לא יכול (או לא רצה) למנוע את ההפיכה המשטרית. הממשלה הימנית לא שעתה לאזהרות כוחות הביטחון שהחוסן הלאומי הולך ומתערער, והדבר מעודד את אויבי ישראל, ואף הגדילה את הפילוג והשיסוי בעם.
בעקבות מתקפה זאת, יצא צה"ל למבצע/מלחמה ברצועת עזה, מלחמה שנמשכה יותר משנתיים.
בסיום המלחמה הוחרבה רצועת עזה כמעט לחלוטין, אבידות הצד הישראלי היו כ- 2,000 איש (כולל הנרצחים ביום ה- 7 באוקטובר), ויותר מ- 70,000 הרוגים בצד השני, ברצועת עזה.

החטופים והמחאה
כאמור 251 אזרחים וחיילים נחטפו באותו יום לרצועת עזה, חלק גדול מהם השתתפו במסיבת טבע שהתקיימה באזור (פסטיבל נובה)

 

,

 

.
מיד לאחר ה- 7 באוקטובר, ולאחר שנראה שהחזרת החטופים אינה המשימה העיקרית של ממשלת ישראל, החלו פעולות מחאה נרחבות בקריאה לעסקה לשחרור החטופים ("החזירו אותם הביתה, עכשיו!")

 

. המחאה התמקדה בישראל בעיקר בכיכר מוזיאון תל אביב/ספריית בית אריאלה, ששינתה את שמה ל "כיכר החטופים"

 

, אך גם בחוץ לארץ, ואפילו להר אטנה שבסיציליה הגיעה

 

.
במסגרת המחאה נערכו עצרות רבות, בהן עצרת קבועה מדי מוצאי שבת ב"כיכר החטופים", כן הוצגו מיצגים רבים ובהם "הכסא הריק" – כסא צהוב שהוצב במקומות ציבוריים, ונותר במקומו עד החזרת אחרון החטופים

 

, שעונים הסופרים את הזמן מאז ה- 7 באוקטובר 2023

 

,

 

, מיצגים ויצירות אמנות

 

,

 

ועוד.

מספר ניסיונות לחילוץ החטופים באמצעות פעולות צבאיות, עלו בהצלחה, אך ברובם הוחזרו גופות, ולא חטופים חיים. זכור גם המקרה בו שלושה חטופים שהצליחו להימלט נורו על ידי חיילי צה"ל שחשדו שהם אנשי חמאס.

ברוב המקרים הוחזרו החטופים בעקבות עסקאות שנעשו: עסקה שנעשתה בתיווך מדינת קטאר ובהתערבותו של נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן, בחודש נובמבר 2023, במסגרתה הוחזרו 80 ישראלים (ועוד 5 מחוץ לעסקה, ו- 24 עובדים זרים). בחודש ינואר 2025 התבצעה עסקה שנייה בתיווך נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן, והנשיא הנבחר דונלד טראמפ ומדינת קטאר, העסקה הייתה אמורה להיות מורכבת משלבים, שבסיומה היו אמורים לחזור כל החטופים לישראל. בשלב הראשון של ההעסקה הוחזרו לישראל 30 חטופים חיים (בהם 2 שנחטפו לפני המלחמה) ו-8 מתים.
השלבים האחרים של העסקה לא בוצעו מעולם, בגלל הפרות של ההסכם מצד ארגון החמאס והפרות משמעותיות מצד ממשלת ישראל.
העסקה האחרונה נחתמה בחודש אוקטובר 2025 בתיווך ארצות הברית, מצרים, טורקיה וקטאר בסיומה הוחזרו כל החטופים חיים ומתים, כאשר החטוף האחרון הוחזר ב 26 בינואר 2026. באותו יום נעצרו השעונים שספרו שנייה אחר שנייה את הזמן שעבר מאז ה-7 באוקטובר 2023

 

בסיכום מתוך 251 החטופים, 166 הוחזרו בעודם בחיים ו- 85 מתים (שחלקם מתו ביום ה- 7 באוקטובר וחלקם בשבי)..
מומחים רבים טוענים, כי אלמלא טרפדה ממשלת ישראל ניסיונות להגיע לעסקאות, היה ניתן להחזיר את כל החטופים זמן רב לפני ינואר 2026, ומספר החיים היה גדול יותר.