סמל העיר רמת גן

רגעי קסם
סוף תשרי. ניצנים של סתיו. דמדומים של בין הערביים. חייל וחיילת. שלובי זרוע. חברים. העיניים מדברות, בורקות. רובה על הכתף.
חיילת: מכאן מלמעלה בקצה הגבעה מתחת לעצים ובתוך הירוק הזה אני מרגישה את הבריאה, קרובה לאלוהים. ואולי זה הכל בגללך, היא לוחשת. מדוע הבאת אותי לכאן? היא שואלת.
חייל: רציתי להראות לך את הסביבה שבה גדלתי. ועוד משהו שמאד רציתי לספר לך; אמא שלי נולדה בחודש תשרי, ביום שהיא נולדה האבא שלה שהוא למעשה הסבא שלי, נפל בקרבות בשער הגיא במלחמת השחרור. מאז שאני זוכר את עצמי אני נוהג לעלות לכאן מדי שנה בחודש הזה, הולך קודם כל לאנדרטה.
בואי. עמדו לרגלי האנדרטה אצבעו מלטפת את שמו החקוק של סבא. עכשיו את בוודאי גם מבינה מהיכן השם - אריק. זה הזיכרון היחיד שיש לי ממנו. אחז את העוזי היפנה את הקנה לשמים וסינן; אילו היה מותר הייתי יורה עכשיו, סבא שלי היה גיבור.
הזילה דמעה. עמדו חבורים. דקה דומיה, אולי שתיים. זוג אוהבים פוסעים לעבר השביל היורד לשדרת הגיבורים. הליכה בחלום.
אתה אוהב אותי? היום יותר מאתמול, ומחר יותר מהיום. השיב החייל.
(ז.ב.)

בית קריניצי
בית העיר רמת-גן

Picture from the open exhibition at the Abraham Garden, an exhibition commemorating the history of the city of Ramat Gan.
The exhibition is located on the wall of the amphitheater, in the Abraham Garden.

In the next photo taken that day, the exhibit is displayed and topped by Shlomo Katz’s Sgraffito Click for a larger image

(ZB - is probably Zeev Barkan who wrote all the texts (Dripping fat for my taste ...)

Translation of the text on the sign:
Ramat Gan city symbol

Magic moments
End of Tishrei. Buds of autumn. Twilight of twilight. A soldier. arm in arm. Friends. The eyes talk, shine. A rifle on the shoulder.
Soldier (she): From here up from the top of the hill under the trees and inside this green I feel the creation, close to God. And maybe it’s all because of you, she whispers. Why did you bring me here? She asks.
Soldier (he): I wanted to show you the environment in which I grew up. And one more thing I really wanted to tell you; My mother was born in the month of Tishrei, the day she was born her father who is actually my grandfather, fell in battles at the Shaar HaGai in the War of Independence. For as long as I can remember I have been going up here every year this month, going to the monument first.
Come on. Standing at the foot of the monument his finger caresses Grandpa’s engraved name. Now you probably also understand where the name - Eric comes from. It’s the only memory I have of him. Grasping the Uzi he turned the barrel to the sky and hissed; If I had been allowed to shoot now, my grandfather would have been a hero.
She shed a tear. There were bruises. A minute of silence, maybe two. A pair of lovers walk towards the path that descends to Heroes’ Avenue. Walking in a dream.
you love Me? Today more than yesterday, and tomorrow more than today. The soldier replied.
(ZB)

Krinitzi House
Ramat Gan City House