Various signs
The ultimate street signs, historical sites and house numbers site
× Want to add signs? There is an app! Get it on Google Play Download on the App Store

Sign: Ramat Gan - Open Exhibition - The monument

Moshe Sharet St 38, Ramat Gan, Israel
Click here for a map that contains other items in the area

On the sign:
סמל העיר רמת גן

שמונה מאות שישים ותשעה חיילים שכלה העיר רמת-גן במערכות ישראל.
114 חללים מקודשים בדם נפלו במלחמת השחרור, שמותיהם חקוקים על קיר האבן באנדרטה שמעבר לכביש כלשון הפסוק "כאריות שעלו מגאון הירדן". הזמן כאן קפא מלכת וכל שם נושא מזכרת.
בראש מורכן מצדיעה רמת-גן לגיבוריה מפורצי הדרך לעצמאותה של המדינה.
בשנת 1954, במלאת שש שנים למדינה, יזמה עיריית רמת-גן את הקמת האנדרטה. במשך שנים רבות, ביום ה’ באייר, התקיימו ברחבת האנדרטה טקסי הזיכרון לזיכרם של בני רמת-גן שנפלו במערכות ישראל.
האדריכל אשר חירם והפסל יעקב לוצ’נסקי, עיצבו את האנדרטה שמנציחה יותר מכל את האמירה: "זכרונו אחים ורעים כי נפלנו בשם החיים". זוכרים.

מַגַשׁ הַכֶּסֶף / נתן אלתרמן
"אין מדינה נִיתֶנֶת לְעם על מגש של כסף" (חיים וייצמן)

... וְהָאָרֶץ תִּשְקֹט, עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת
תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ
עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים.
וְאֻמָּה תַּעֲמֹד – קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת...-
לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס
הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי...

הִיא לַטֶקֶס תִּכּוֹן. הִיא תָּקוּם לְמוּל סַהַר
וְעָמְדָה, טֶרֶם-יוֹם, עוֹטָה חַג וְאֵימָה.
- אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ
נַעֲרָה וָנַעַר
וְאַט אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה.

לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם
בַּנָּתִיב יַעֲלוּ הֵם
הָלוֹך וְהַחֲרֵשׁ.
לֹא הֶחֱלִיפוּ בִּגְדָם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם
אֶת עִקְּבוֹת יוֹם-הַפֶּרֶךְ וְלֵיל קַו-הָאֵשׁ.

עֲיֵפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגוֹע,
וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים - -
דֹּם הַשְׁנַיִם יִגְּשׁוּ
וְעָמְדוּ לִבְלִי-נוֹעַ.
וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים.

אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע וָקֶסֶם,
וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם שׁוֹקְטִים,
יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף
שֶׁעָלָיו לָך נִתְּנָה מְדִינַת הַיְהוּדִים.

כָּךְ יֹאמְרוּ וְנָפְלוּ לְרַגְלָה עוֹטְפֵי צֵל,
וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל...

למעלה: אנדרטה לבני רמת-גן שנפלו במלחמת השחרור, צלמת: בתיק קסמן
משמאל: שדרות הגיבורים, צייר: רוני ויקס
למטה: שדרות הגיבורים, 6.6.1954, מתוך: ידיעות רמת-גן גליון ד’ (ל"ו). מאייר: רוס

בית קריניצי
בית העיר רמת-גן
Add comments, corrections, or missing information. After clicking the "Submit" button you will be taken to a page where you will be required to specify your name and email address.
Please note, you do not need to specify details about the item, these details will be automatically added

Picture from the open exhibition at the Abraham Garden, an exhibition commemorating the history of the city of Ramat Gan.
The exhibition is located on the wall of the amphitheater, in the Abraham Garden.

In the next photo taken that day, the exhibit is displayed and topped by Shlomo Katz’s Sgraffito Click for a larger image

Enlarged pictures of parts of the sign: Click for a larger image Click for a larger image

The monument appears on the site, where detailed pictures of it can also be found Click for sign's details

Translation of the text on the sign:
Ramat Gan city symbol

The monument
Eight hundred and sixty-nine soldiers lost the city of Ramat Gan in the Israeli battles.
114 blood-sacrificed dead fell in the War of Independence, their names engraved on the stone wall in a monument across the road as the verse reads: "As lions ascended from the thickets of the Jordan." Time here froze and every name carries a memory.
With its heads bowed, Ramat Gan salutes its pioneering heroes for the country’s independence.
In 1954, on the country’s sixth anniversary, the Ramat Gan municipality initiated the construction of the monument. For many years, on 5th, Iyar (Israel’s independence day), memorial ceremonies were held in the monument plaza in memory of the people of Ramat Gan who fell in the Israeli battles.
The architect Asher Hiram and the sculptor Yaakov Luchensky designed the monument, which most of all commemorates the statement: "Remember, brothers and sisters, that we fell in the name of life." We Remember.

The Silver Tray / Nathan Alterman
"No country is given to the people on a tray of silver" (Haim Weizmann)

... And the earth shall be quiet, the eye of the sky is red
It will fade slowly
On the boundaries of smoke.
And the nation will stand - heartbroken but breathing... -
Accept the miracle
The one and only...

It is ready for the ceremony. It will rise in front of the moon
And stood, before daybreak, clothed in feasting and terror.
Then they went out
Girl and boy
And slowly they will march in front of the nation.

Wear sand and belt, and wear heavy shoes
In the path they will ascend
Slowly go
They did not change their clothes, they did not clean with water
The traces of the Day of Atonement and the Night of the Line of Fire.

Tired to no end, without rest,
And dripping dewdrops of Hebrew youth - -
Both will approached
And stood motionless.
And there is no sign if they are alive or if they are shot.

Then the nation will ask, shedding tears and magic,
Said, Who are you? And the two are silent,
Will answer her: We are the silver tray
For which the State of the Jews has given you.

Thus shall they say, and they shall fall by the shadow of the shadow of death,
And the rest will be told in the history of Israel.

Above: a monument to the people of Ramat Gan who fell in the War of Independence, Photographer: Batick Kassman
Left: Heroes’ Avenue, Painter: Roni Wicks
Below: Sderot Hagiborim, June 6, 1954, from: Yedioth Ramat Gan, Issue 4 (36). Illustrator: Ross

Krinitzi House
Ramat Gan City House

Learn about:

The ultimate street signs, historical sites and house numbers site

Initiating the site - Eli Zvuluny - Programming and building the site Possible Worlds Ltd. Possible Worlds Ltd. © 2019-2024

© ALL RIGHTS RESERVED - The site and its content are copyright protected. The full copyrights of the site's content belong to Eli Zvuluny. All images in the site (unless another photographer is mentioned) were taken by Eli Zvuluny that has the full copyrights on them. The use of any images or other materials included herein, in whole or part, for any purpose is expressly prohibited without the written permission of Eli Zvuluny. .