רקע היסטורי

: (סמל האצ"ל נלקח מאחד מהשלטים באתר)
אצ"ל - ראשי תיבות של ארגון הצבאי הלאומי. האצ"ל שדגל בפעולה נחרצת יותר נגד הבריטים מאשר ארגון " ההגנה" הוקם בירושלים בשנת 1931 והורכב בעיקר מאנשי תנועת בית"ר והתנועה הרווזיוניסטית (בהנהגתו של זאב ז’בוטינסקי) שפרשו מארגון "ההגנה" הירושלמי. המפקד הראשון היה מפקד הסניף הירושלמי - אברהם תהומי.
האצ"ל נחשב על ידי הבריטים כארגון טרור, ורדף אחרי מנהיגיו וחייליו. רבים מחייליו הושמו במחנות מעצר בלטרון ובאריתריאה, וכמה אף הוצאו להורג בתלייה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, פעולות האצ"ל נגד הבריטים עוררו מחלוקת בקרב הנהגת "ההגנה" ששיתפה פעולה עם הבריטים במלחמתם בנאצים, דבר שהביא ל"סזון" (עונת הציד) - כליאת והסגרת פעילי אצ"ל לשלטונות הבריטיים. כן מנעה ההגנה פעולות של האצ"ל שלדעתה היו יכולות לפגוע ביישוב היהודי

 

בשנת 1940 לאחר שמפקד האצ"ל דוד רזיאל הורה על הפסקת הפעולות נגד הבריטים, פרשו מהאצ"ל אלו שלא הסכימו עם הוראה זו, בראשות אברהם שטרן (יאיר), והקימו את ארגון לח"י .
אחת מפעולותיו הידועות של האצ"ל שעוררה מחלוקת, היה פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים, בו שכנה מפקדת המנדט, בפיצוץ זה נהרגו 90 איש ביניהם 15 יהודים.
אחרי ההכרזה בכ"ט בנובמבר בה החליט האו"ם על תוכנית החלוקה וסיום המנדט הבריטי, חלה התקרבות בין "ההגנה" לאצ"ל, למרות תקריות שהיו במקומות שונים בין שני הארגונים.
אחרי הכרזת המדינה השתלבו כוחות אצ"ל בצה"ל בדרך כלל ביחידות עצמאיות המורכבות כולן מאנשיהם. בחודש יוני 1948 הביא האצ"ל אוניית נשק מצרפת (אלטלנה)

 

 

שעליה גם עולים שנועדו לשרת ביחידות האצ"ל. עקב מחלוקת על חלוקת הנשק שהיה על האוניה (האם רובו יהיה לצה"ל, או לכוחות האצ"ל שהיו כבר בצה"ל), ובעקבות חשש ממלחמת אחים הורה בן-גוריון להפגיז ולהטביע את האוניה. בעקבות זאת, פורקו היחידות העצמאיות של אנשי האצ"ל בצה"ל והם פוזרו בין היחידות השונות.


מפקדים
בין מפקדי האצ"ל היו: דוד רזיאל

 

,

 

, יעקב מרידור, מנחם בגין

 

. כאשר המפקד העליון (האידיאולוגי) היה זאב ז’בוטינסקי

 

.

מנחם בגין
בשנת 1943 התגורר מנחם בגין בירושלים

 

, אך לאחר שמקום מגוריו התגלה לבריטים עבר להתגורר בתל אביב.
בשנות המחתרת הסתתר תחת השם רבי ישראל ססובר, ובין השנים 1944-1946 התגורר בשם זה בבית ברחוב הבשן בתל אביב

 

מפקדות
לאורך השנים החליף האצ"ל את מיקומן של מפקדותיו, כולן בתל אביב:
1936-1940 רחוב גרוזנברג בתל אביב, כאן במשרדי קופת העובדים הלאומית שכן מטה הפיקוד העליון של האצ"ל

 

1938-1939 רחוב אהרונוביץ’ בתל אביב, במקום זה נאסרו כל חברי מפקדת האצ"ל על ידי השלטונות הבריטיים

 

1941-1943 רחוב ברוק בתל אביב, תחת פיקודו של יעקב מרידור

 

1944-1947 רחוב ביאליק תל אביב

 

1948 שכן מטה האצ"ל בפיקודו של מנחם בגין בבית החולים פרוינד בתל אביב (רחוב יהודה הלוי)

 

.
1948 בתיכון אליאנס ברחוב יחיאלי (נווה צדק) היה מטה הפיקוד העליון של אצ"ל בקרבות על יפו, בזמן מלחמת השחרור

 

בית הספר למפקדים של האצ"ל בין השנים 1940-1946 היה בשוני (סמוך לבנימינה)

 

מרכז הדרכה ובסיס פעילות פעל ברחוב עין יעקב בתל אביב בין השנים 1945-1948

 

ייצור נשק
רוב הנשק ברשות האצ"ל היה נשק שנקנה באירופה, בדרך כלל נשק קל (אקדחים ורובים). בנוסף הקים האצ"ל בתי מלאכה בהם יוצרו חלפים לכלי נשק, מוקשים ועוד

 

 

 

 

, ניסיונות בייצור חומרי נפץ נעשו בתל אביב

 

 

סליקים
הנשק הוסתר ב סליקים שהיו מקומות מסתור במגוון מקומות: בתי ספר

 

ואפילו בתי כנסת

 

לפרטים נוספים, ראו את הערך המורחב בנושא סליק.

העפלה
האצ"ל השתתף בהעפלה, על ידי הבאת מעפילים, באוניות אף-על-פי (6 אוניות)

 

 

 

קול ציון הלוחמת
תחנת השידור של האצ"ל, הוקמה בשנת 1939 ופעלה מתל אביב

 

מבצעים
1939 - בחודש אוגוסט פוצצו לוחמי האצ"ל את אולפן הרדיו "קול ירושלים" של השלטון הבריטי

 

.
1944 - בחודש פברואר פוצצו לוחמי האצ"ל את משרדי מחלקת העליה בירושלים שהיו אחראים לגזרות הספר הלבן

 

1944 - פיצוץ משרדי מס ההכנסה הבריטי בתל אביב, בחיפה ובירושלים נעשה בחודש פברואר

 

 

1944 - בחודש מרץ פוצצה מפקדת המשטרה ומרכז הבולשת הבריטית ברחוב יפו בירושלים, הבניין פוצץ גם בשנת 1945

 

1944 - בחודש אוגוסט פשטו כוחות אצ"ל על תחנת משטרה בריטית ברחוב לוינסקי בתל אביב, והשתלטו על נשק ותחמושת

 

1945 - תקיפת מחנה צבאי בריטי בגני התערוכה בתל אביב, בפשיטה נלקחו נשק ותחמושת

 

.
1946 - "ליל המטוסים" - התקפה על שדה התעופה לוד ששימש את הבריטים ועוד שדות נוספים

 

1946 - תקיפת תחנת משטרת רמת-גן, במטרה להחרים נשק ותחמושת. בהתקפה נהרגו שני לוחמים, ואחד נשבה, שהוצא מאוחר יותר להורג (דב גרונר)

 

,

 

1946 - חטיפת קצינים בריטיים ממלון "הירקון" בתל אביב, כדי להציל את חייהם של שני חיילי אצ"ל (מיכאל אשבל ויוסף שמחון) שנידונו למוות. בעקבות החטיפה הומתק עונשם למאסר עולם

 

1946 - פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. במלון שכנה מזכירות ממשלת המנדט ומפקדת הצבא הבריטי. בחודש יולי פוצץ האצ"ל את בית המלון. למרות הודעות טלפוניות לא פונה המלון, האגף הדרומי נהרס ו- 92 איש נהרגו בפיצוץ

 

1946 - בחודש אוקטובר, פוצצו אנשי האצ"ל את אולם הנוסעים בתחנת הרכבת של ירושלים

 

1947 - פיצוץ בית גולדשמיד בירושלים, המקום שימש מועדון לקצינים בריטיים

 

1947 - בחודש ספטמבר פוצץ בניין מפקדת הבולשת הבריטית בחיפה. בפיצוץ נהרגו 11 איש

 

1948 - בתחילת מלחמת העצמאות תקפו תשע פלוגות של אצ"ל את העיר רמלה

 

1948 - כיבוש שכונת מנשייה ביפו נעשה על ידי האצ"ל כחלק ממלחמת העצמאות. אחרי לחץ של הבריטים, החליפו חיילי "ההגנה" את לוחמי אצ"ל בעמדות שנכבשו

 

1948 - מבצע "קלשון", השתלטות על המתחמים שהבריטים פינו כשעזבו את ירושלים, ביניהם מגרש הרוסים (מבצע משותף עם "ההגנה")

 

עולי הגרדום
כדי להרתיע את לוחמי האצ"ל החלו הבריטים לנקוט בעונש מוות. הראשון היה בשנת 1947 בו עלו לגרדום בכלא עכו, דב גרונר שנתפס בעת התקפת האצ"ל על משטרת רמת-גן ו-3 אנשי אצ"ל נוספים (יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני ומרדכי אלקחי) שנתפסו נושאים נשק לאחר שאנשי אצ"ל הלקו קצינים וחיילים בריטיים

 

משפטיהם של חברי האצ"ל כמו של המחתרות האחרות, נערכו בבית הדין הצבאי העליון בירושלים, שהמחתרות סירבו להכיר בלגיטימיות שלו

 

.