ההגנה | שלט-ו-פדיה | שלטי רחובות ואתרים

אודות התווית

רקע היסטורי

: (סמל ההגנה נלקח מאחד מהשלטים באתר)
הארגון הצבאי הגדול והממסדי ביותר מבין שלושת המחתרות. ההגנה הוקמה בשנת 1920 כדי לספק הגנה מפני התקפות ערביי ישראל על היישוב היהודי

. בתקופת מלחמת העולם השנייה שיתף הארגון פעולה עם הבריטים כנגד סכנת פלישה של הנאצים לישראל, אך בסוף המלחמה הפנה הארגון את מאמציו כנגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. הארגון פעל עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, והיווה את הבסיס להקמת צה"ל אחרי הקמת המדינה.

הגנה על הישוב העברי
פעילותו העיקרית של ארגון "ההגנה" בעשורים ה-20 וה-30 של המאה העשרים, התרכזה בהגנה על היישוב היהודי, באימונים ובבניית הארגון.
ההגנה הסתייעה רבות בתקופה זו ב"נוטרים" - משטרת היישובים העבריים במסגרת המשטרה הבריטית. תחנות הנוטרים היו ברחבי הארץ, כך ב- ראשון לציון

, בנתניה

, חולון

, פתח תקווה

ומקומות רבים נוספים.

מרכזי אימונים
מרכזי האימונים שנקראו מק"לים (מקומות לימוד), היו בדרך כלל בבתי ספר. במרכזים אלה רכשו החניכים ידע בשימוש בנשק קל, שדאות, טופוגרפיה, קרבות פנים אל פנים, עזרה ראשונה, קשר, ועוד.
חלק ממרכזי האימון שכאמור שכנו בעיקר בבתי ספר: נצח ישראל

, טשרניחובסקי

, בית שטראוס

, בלפור

, תחכמוני

, גימנסיה בלפור

, תל חי

, חוסמסה (חולון)

, גאולה

, גאולה (בי"ס למסחר)

, אחד העם

, קלישר

בבית הספר תל-נורדאו התאמן גדוד הלוחמות של ההגנה, שמאוחר יותר הפך לח"ן (חיל הנשים של צה"ל)

ייצור נשק
החל משנות ה-30 החלו בהגנה לעסוק ברכש של נשק וגם בייצורו (כולל תחמושת לנשק שנרכש).
את מסעות הרכש החל יהודה ארזי

בפולין בשנת 1936.
ייצור הנשק החל כבר בשנת 1933 ב"מכון המים" בגבעתיים, שם הוקם בית מלאכה לייצור רימוני יד

.
בשנת 1936 עבר חלק מייצור כלי נשק לתל אביב, במכון א’ שפעל בשפת הים של תל אביב בתוך בית חרושת לעיבוד עורות, יוצרו בתחילה רימוני יד, ושנים מאוחר יותר יוצר שם גם תת המקלע "סטן". כן יוצר נשק (רימונים וחלקים לתת המקלע "סטן") במקום שכונה "החנות" (סמוך לתחנה המרכזית הישנה של תל אביב)

במקביל להקמת מכון א’, הוקמו מפעלים לייצור נשק בנען

, ביקב של רחובות

, ביקב של ראשון לציון

, בבית חסקלברג ברחובות

ובשנת 1938 הוקם בתל אביב מכון ב’ בו יוצרו מרגמות

בשנת 1942 הוקם הגרעין למה שהפך אחר כך לתע"ש (התעשייה הצבאית של ישראל). בנמל תל אביב (מגרשי התערוכה) הוקם "מכון הסניף" בו יוצרו חלקי תת-מקלעים

, "מכון יוסף" בכפר ויתקין

, "מכון דוד" בגן חיים

, "מכון סלע" בתל מונד

.
מקומות נוספים בהם יוצר נשק היו בתל יצחק (מכון "במפנה" מפעל כימי)

, תחנת הכוח רדינג א’ (תל אביב)

שבה היה גם המשרד הטכני של תע"ש

.
המקום המרכזי בו יוצרו כלי נשק היה "מכון איילון" (רחובות), מפעל שאחרי מלחמת השחרור עבר לתעשייה הצבאית

.
המחלקה הטכנית של שירות המשוריינים של ההגנה (שמ"ש), עסקה במיגון ושידרוג של כלי רכב משוריינים

פסל העשוי מחלקי נשק שיוצרו ב"מכון המים" מוצג שם

דוידקה
מרגמת הדוידקה, הייתה גולת הכותרת של תעשיית הנשק של ההגנה. המרגמה פותחה על ידי דוד ליבוביץ

שהיה מורה בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" שבנפחיה שלו פותחה המרגמה

. הניסויים הראשונים במרגמה נעשו בחולות חולון

. בדוידקה השתמשו בפעם הראשונה בהתקפה על יפו בתחילת 1948

. עיקר הצלחתה של הדוידקה היה ברעש הגדול שעשתה. הדוידקה ששימשה את כוחות ההגנה בכיבוש קטמון, הר ציון ומחנה אלנבי בירושלים זכתה להנצחה בכיכר הנקראת על שמה

סליקים
הנשק הוסתר ב סליקים שהיו מקומות מסתור במגוון מקומות: בתי ספר

, בתי כנסת

, קיבוצים

, בתי קברות

ועוד.
בנהלל היה אחד מהסליקים המרכזיים של ארגון "ההגנה"

.
לפרטים נוספים, ראו את הערך המורחב בנושא סליק.

מפקדים
מפקדה הראשון של ההגנה היה יוסף הכט

, המפקד ה"מיתולוגי" היה אליהו גולומב

, שבביתו הייתה גם מפקדת ההגנה בשנים 1930-1945

.
בין המפקדים הנוספים ניתן למנות את יצחק שדה

, יעקב דורי (הרמטכ"ל הראשון של צה"ל), משה סנה, וישראל גלילי.

מפקדות
מטה הארגון של ההגנה היה בבית אליהו גולומב בתל אביב

. מפקדות נוספות היו בגימנסיה הרצליה בתל אביב

, המטה הארצי, ברחוב פרישמן, תל אביב

, מפקדת חזית תל אביב

מסוף שנת 1947 עברה מפקדת ההגנה ל"בית האדום" בתל אביב

עד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בחודש מאי 1948, כאשר הופגז מטה ההגנה בתל אביב, עבר מפקדי ארגון ההגנה לגור בבית בז’רנו ברמת גן, מקום בו קיבל בן גוריון את ההחלטות הגורליות לקיום המדינה

, ומטכ"ל ההגנה עבר לבית הבראה "החלמה" ברמת גן, בו נערך טקס השבעת הפיקוד העליון של צה"ל

.
מפקדות נוספות היו במקומות הבאים: ירושלים - בניין המוסדות הלאומיים הציונים

, כפר סבא - החאן

, ראשון לציון - בית קנר

, נס ציונה - בית ראשונים

, היקב של רחובות

, פתח תקווה - מפגוש

, ירושלים - ועד העיר ליהודי ירושלים

, מכללת דוד ילין

שירות האוויר
שירות האוויר היה "חיל האוויר" של ההגנה. הוא הוקם בשנת 1947, כאשר רוב מטוסיו היו מטוסים קלים שהיו שייכים לחברת "אווירון".
קורס הטיס הראשון התקיים בתל אביב, בבית פעילי ההסתדרות

.
בשנים 1947-1948 פעל מטה האוויר של ההגנה בתל אביב במקום בו נמצאת היום גינת דובנוב

ולאחר מכן במשרדי הקלוב הארץ-ישראלי לתעופה, ששכן במקום בו נמצא היום בסיס הקריה

שירות הידיעות - ש"י
שירות הידיעות של ההגנה היה גוף המודיעין של ההגנה, שטיפל באיסוף מודיעין על הבריטים ששלטו בארץ ישראל, על הערבים, וכן על גורמים פנים יהודיים.
הארגון הוקם בשנת 1940. חלק מאמצעי האיסוף היה באמצעות מתקני האזנה

. משרדי השירות היו סמוכים פעמים רבות לתחנות שידור לשליחת החומר שנאסף, ולקשר עם גורמים שונים

חי"ש
חי"ש היה חיל השדה של ההגנה, פעל בין השנים 1939-1948 והיווה יחד עם הפלמ"ח את הכוח הצבאי של ארגון "ההגנה"

.
בסיס הפעולה של החי"ש היה בסמינר הקיבוצים בתל אביב

ומרחוב נחמני בתל אביב יצאו אנשי המחלקה המגויסת לפעולות תגמול נגד פורעים ערבים בתל אביב

.
בשנת 1948 פעל החי"ש נגד ערביי שכונת אבו-כביר שתושביה הפריעו לתנועה שעברה דרכם לירושלים על ידי רגימת אבנים, והריגת הנוסעים. בפעולה זו נפלו 3 מחיילי ההגנה

בצפון הארץ הוקמה בשנת 1947 חטיבת "לבנוני" שהורכבה מגדודי החי"ש שהיו באזור. החטיבה פוצלה מאוחר יותר לחטיבת "גולני" שפעלה באזור הכנרת ועמק יזרעאל, וחטיבת "כרמלי" שפעלה באזור חיפה

מח"ל
מתנדבי חוץ לארץ, יותר מ- 3,000 מתנדבים שהגיעו לישראל בעיקר כדי לסייע במלחמת העצמאות. במסילת ציון נמצאת אנדרטת זכרון ללוחמי המח"ל

.

הגדעונים
גדעון הייתה יחידת הקשר של ההגנה, והאלחוטנים נקראו גדעונים. הקשר היה בין יחידות בארץ, ובין יחידות בעולם

.
תחנות האיתות והשידור היו בעיקר במקומות גבוהים כמגדלי מים ומגדלים אחרים: תל אביב

חולון

, גבעתיים

, קריית אונו

, חדרה

, גבעת ח"ן

, קיבוץ מרחביה

מעבדת רדיו הייתה בתל אביב

ובקיבוץ גבת הוקמה תחנת "שרה" ששימשה לקש בין המוסדות של היישוב לנציגויות בחו"ל

.
כן השתמשו גם ביוני דואר לצורך העברת הודעות

תלם שמיר בועז
תחנת השידור של ההגנה (קול ישראל), השם הוא האיות האלחוטי של האותיות ת ש ב, (תחנת שידור במחתרת)

.

העפלה
ההגנה השתתפה באופן פעיל בקליטת מעפילים, דרך המוסד לעליה ב’.
בשנת 1946 בליל וינגייט, נלחמו אנשי ההגנה בשלטון הבריטי כדי לאפשר את הגעתה של אוניית המעפילים וינגייט

.
תאור מפורט של פעולות ההגנה מפורטות בשלטים הנמצאים בגן לונדון בתל אביב

כן ניתן למצוא אינפורמציה במצפה הים בנתניה

ובמצפה ההעפלה בבית ינאי

.
במבצע מייקלברג שנערך בחודשים אוגוסט-ספטמבר, נערכו שתי טיסות שהביאו עולים לישראל מעיראק. הטיסות התבצעו במטוס אמריקאי ובהן הועלו כ- 100 עולים

.

לפרטים נוספים, ראו את הערך המורחב בנושא העפלה

חיל הנשים
נשים השתתפו בפעולות ההגנה מימיה הראשונים. בתקופת מלחמת העולם השנייה, גוייסו נשים לא.ט.ס (חיל העזר לנשים) הבריטי. לאחר המלחמה השתתפו הנשים בפעולות רבות, בעיקר כאלחוטאיות, אחיות רפואה ועוד. הנשים התאמנו בתל אביב בבית הספר תל נורדאו

. גדוד הלוחמות של ההגנה היווה את הבסיס להקמת חיל הנשים של צה"ל.
במלחמת העולם השנייה ידועות בעיקר חברות ההגנה שצנחו מעבר לקווי האויב חנה סנש

וחביבה רייק

שנתפסו לאחר צניחתן והוצאו להורג על ידי הגרמנים.

מבצעים
להלן מספר מבצעים בהם השתתפה ההגנה (רובם בתקופת מלחמת העצמאות)
מבצע קלשון - השתלטות על מרכז ירושלים באמצעות חטיבת "עציוני"

פיצוץ בית אבו ג’בן - ראשון לציון באמצעות חטיבת גבעתי (1948)

מבצע חמץ - מבצע הכנה לשחרור יפו, בו נכבשו הכפרים הסובבים את העיר, חטיבות אלכסנדרוני, גבעתי וקרייתי, אפריל 1948

מבצע דני - כיבוש רמלה לוד, חטיבת הראל

פשיטה על בית החרושת לקרח בכפר יאזור, שהייתה הפעולה המשמעותית של ההגנה לפני העברתה לצה"ל

הקרבות על נוטרדאם בירושלים

פעולות בנשר אחרי טבח בתי הזיקוק

וליל הגשרים

פלמ"ח
הפלמ"ח (פלוגות מחץ) היה למעשה הצבא של ארגון "ההגנה", ואחרי קום המדינה פורק ושולב לתוך צה"ל.
הפלמ"ח הוקם בשנת 1941 והיה תחת פיקודו של יצחק שדה

, בתחילה היה מורכב משתי פלוגות, פלוגה א’ בראשות יגאל אלון

ופלוגה ב’ בראשות משה דיין.

הפעולה הראשונה של הפלמ"ח הייתה במאי 1941, בפשיטה על מתקני הדלק שבחוף טריפולי בלבנון שהיו תחת שליטת הנאצים. 23 הלוחמים שהפליגו לחוף נספו, וגורלם לא נודע (כ"ג יורדי הסירה)

הפלמ"ח ביצע פעולות נוספות, אך עיקר פעילותו היה בקליטת מעפילים בארץ ישראל

וכן בפעילויות הקשורות לסגר שהטילו הבריטים על חופי ישראל. בשנת 1945 במבצע "מסיבה" הטביעו אנשי הפלמ"ח ספינת משמר בריטית בנמל יפו

הפלמ"ח היה מעורב גם ב"העפלה היבשתית", בשנות הארבעים הובילו לוחמי הפלמ"ח קבוצות עולים מסוריה ולבנון והבריחו אותם ארצה

.

במלחמת השחרור היה הפלמ"ח הכוח העיקרי שנלחם. לצורך כך הוקמו 3 חטיבות שהיו אחראיות על אזורים שונים בארץ: חטיבת יפתח - גליל עליון ותחתון, חטיבת הראל - ירושלים, וחטיבת הנגב.

במלחמת העצמאות נערכו 3 התקפות של הפלמ"ח על משטרת נבי יושע (מצודת כ"ח), שהייתה מערך הגנה מבוצר שניתן על ידי הבריטים לכוחות הערבים, בקרבות נהרגו 28 לוחמים ועל שמם קרוי המקום מצודת הכ"ח

אחד מהקרבות של חטיבת יפתח היה ביום הראשון של שנת 1948 בו הותקפו בתי בלד א-שייח’, שבהם התגוררו האחראים לטבח בתי הזיקוק יומיים קודם לכן

.

חטיבת הנגב הוקמה בסוף שנת 1947 לאחר ששיירה הותקפה ליד באר שבע. מטה החטיבה היה בקיבוץ צאלים (הגדוד השמיני)

. החטיבה השתתפה בקרבות מלחמת העצמאות, ביניהם הקרב ביד מרדכי, בו הצליחו לבלום במשך 6 ימים את הכוחות המצריים, עד שהקיבוץ נפל בידי המצרים

חטיבת פלמ"ח הראל
החטיבה הוקמה באפריל 1948

ופעלה בליווי שיירות לירושלים

, פריצת הדרך לירושלים, ובקרבות שהיו בירושלים וסביבתה. החטיבה כללה את גדודי הפלמ"ח הרביעי, החמישי (גדוד "שער הגיא")

והשישי (גדוד "ירושלים")

שהוקמו קודם לכן.
בקיבוץ קריית ענבים בו היה הבסיס העיקרי של הלוחמים שהגנו על הדרך לירושלים

, נמצאת אנדרטת החטיבה

ובבית הקברות שלו טמונים מרבית חללי החטיבה

קרבות רבים ניטשו באזור שער הגיא (באב אל וואד)

, מקום צר שניתן היה לחסום בקלות ועל ידי כך לחסום את הדרך לירושלים.
החטיבה השתתפה בקרבות על גוש עציון

, וממנה יצאה מחלקת הל"ה, מחלקה שהורכבה מחיילי הגדוד השישי בראשות סגן מפקד הגדוד - דני מס, ויצאה ב 15-16 בינואר 1948 במטרה לסייע להגנת גוש עציון. בדרך לאתר נתגלתה המחלקה וכל אנשיה נהרגו

בחודש פברואר 1948, השתתפה החטיבה (הגדוד החמישי) את בית החרושת לקרח בכפר יאזור בו שלטו כוחות ערביים שאיימו על הדרך לירושלים. פעולה זו היוותה ציון דרך במעבר של כוחות "ההגנה" ללחימה של צבא סדיר

.
החטיבה השתתפה (הגדוד החמישי והשישי) בליווי שיירת נבי דניאל, שיירה שנועדה להעביר אספקה לגוש עציון הנצור. במהלך קרבות עם במעבר השיירה, נהרגו 15 מלוחמי החטיבה

.
בחודש מרץ 1948, יצאה שיירה מחולדה להביא אספקה לירושלים, את השיירה אבטחו לוחמי הגדוד הרביעי והחמישי של הפלמ"ח. השיירה הותקפה ובמהלך הקרבות נהרגו 22 לוחמים