Various signs
שלטי רחובות ואתרים
× רוצה להוסיף שלט? יש אפליקציה! Google Play כעת ב הורד מה App Store

שלט-ו-פדיה: מלחמת העולם הראשונה

אודות התווית

רקע היסטורי

המלחמה התרחשה בין השנים 1914-1918 בין מדינות ההסכמה (בריטניה, צרפת, רוסיה, ארצות הברית ואיטליה) למעצמות המרכז (גרמניה, אוסטרו-הונגריה, תורכיה, בולגריה). המלחמה הייתה הגדולה ביותר בזמנה ונקראה גם "המלחמה הגדולה" או "המלחמה שתסיים את כל המלחמות".
במהלך המלחמה נהרגו כ- 10 מיליון חיילים ו 6.5 מיליון אזרחים.

המלחמה פרצה בעקבות רצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו, בעיר סרייבו (כיום בוסניה והרצגובינה) ב 28 ביוני 1914. פרנץ פרדיננד נורה על ידי איש תנועת השחרור "בוסניה הצעירה" שרצתה לשחרר את הסלאבים והסרבים מהשלטון האוסטרו-הונגרי. הרצח היווה את הניצוץ שהדליק את הסכסוכים שהיו באירופה בין מדינות שונות: בין צרפת לגרמניה (סיפוח חבל אלזס-לורן לגרמניה), מאבק על השליטה באפריקה בין אנגליה לגרמניה, שאיפה לעצמאות בארצות הבלקן בעיקר לאור סיפוחה של בוסניה הרצגובינה לאוסטריה, ומאבק של צרפת ואנגליה באימפריה העות’מאנית שכרתה ברית עם הגרמנים.

לאחר ההתנקשות ביורש העצר, שלחו האוסטרו-הונגרים אולטימטום לסרביה, ולאחר שהאחרונה לא קיבלה אותו, הכריזה אוסטרו-הונגריה מלחמה על סרביה.
רוסיה, שתמכה בשחרור סרביה, החלה להניע את כוחותיה לכיוון סרביה. דרישת גרמניה שרוסיה תרחיק את כוחותיה נענתה בשלילה, ובתחילת אוגוסט 1914 הכריזו הגרמנים מלחמה על רוסיה ועל צרפת בת בריתה.
הכוחות הגרמנים פלשו לבלגיה במטרה להגיע לצרפת וכתוצאה מכך הכריזו הבריטים מלחמה על גרמניה (4 באוגוסט 1914).
במקביל פלשה אוסטרו-הונגריה לסרביה
רוסיה הכריזה מלחמה על האימפריה העות’מאנית רק בנובמבר 1914, זאת לאחר שאוניות טורקיות בפיקוד גרמני הפגיזו נמלים רוסיים בים השחור.
איטליה הצטרפה לכוחות ההסכמה בשנת 1915, זאת למרות שהייתה בעלת ברית לגרמנים והאוסטרים, במטרה לספח שטחים בדרום טירול שהיו בשליטת האוסטרים. קרב מפורסם בין האיטלקים לבין הצבא האוסטרו-הונגרי, הוא קרב נהר פיאווה (יוני 1918), המכונה באיטליה גם "קרב נקודת ההיפוך" קרב בו ניצח הצבא האיטלקי, והדף את הכוחות האוסטרו-הונגריים , קרב ויטוריו ונטו שהתרחש מספר חודשים מאוחר יותר, סימן את קץ המלחמה, ותבוסת מעצמות המרכז
ארצות הברית הצטרפה למלחמה רק בשנת 1917 לאחר שהצוללות הגרמניות תקפו אוניות סוחר, ולאור הצעתה של גרמניה למקסיקו לעזור לה לקבל בחזרה את שטחי מדינת קליפורניה.

המלחמה הסתיימה בשנת 1918 עם כניעת הכוחות הגרמנים והאוסטרו-הונגרים . בשנת 1919 נחתם חוזה ורסאי עם גרמניה שהיווה הסכם שלום בינה לבין מדינות ההסכמה .

המלחמה הימית
הכוחות הימיים העיקריים שהשתתפו בלחימה היו של אנגליה וגרמניה. מפקד הצי הבריטי היה אדמירל ג’ון ג’ליקו ואחריו דייויד ביטי

במלחמה זו נעשה לראשונה שימוש בצוללות, על ידי חיל הים הגרמני. בתחילה טובעו אוניות רבות, לרבות אוניות סוחר , , אך עם הזמן פיתחו כוחות בעלות הברית טקטיקות וטכניקות למלחמה בצוללות

ארץ ישראל
בארץ ישראל ובחצי האי סיני נערכו קרבות בין כוחות בריטיים ורוסים וכוחות עות’מאנים וגרמנים. בתחילה ניסו מעצמות המרכז להשתלט על תעלת סואץ, פעולה שנכשלה, ובשנת 1917 החלו הכוחות הבריטיים להתקדם לעבר ארץ ישראל, תוך לחימה עם העות’מאנים ששלטו אז בישראל.
בחודש אוקטובר 1917 הגיעו הכוחות הבריטיים לבאר שבע, שם בקרב באר-שבע פרצו הבריטים את קווי העות’מאנים וכבשו למעשה את באר שבע .

הבריטים המשיכו בהתקדמותם צפונה. בחודש נובמבר 1917 נכבשה גדרה
בחודש נובמבר 1917 ניסו הטורקים לבלום את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי בקרב עיון-קרא באזור ראשון לציון. בקרב השתתפה החטיבה הניו-זילנדית הרכובה

השלטונות העות’מאנים הוציאו צו גירוש ליהודים שהתגוררו ביפו ותל-אביב, בטענה שהם רוצים להגן עליהם מפני התקפת הכוחות הבריטיים מהים. אך למעשה הגירוש היה מאחר וחששו כי היהודים יכולים לסייע לכוחות הבריטיים. הגולים הגיעו למספר מקומות בישראל: כפר סבא , פתח תקווה .
אנדרטה לזכר המגורשים מוצבת בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב .

בנוסף פירקו הטורקים קווי הרכבת בעיקר כדי להרחיק את הרכבת מטווח התותחים , ומסילות אחרות הורחבו כדי להתאימן למסילת הרכבת החיג’אזית (רכבת שפעלה בין העיר דמשק (סוריה) למדינה שבחג’אז (ערב הסעודית) , , מאוחר יותר בזמן נסיגת הטורקים מפני הצבא הבריטי, הרסו הראשונים מסילות ברזל, גם כדי לא להשאירן לכוחות הבריטיים וגם לחבל באפשרויות האספקה שלהם .
מאוחר יותר הקים הצבא הבריטי מסילת רכבת קלה כדי להעביר אספקה לחיילים בעמדות הקדמיות ולאחר מכן הרחיב את המסילות הקיימות לרוחב התקני הבריטי .

ב- 9 בדצמבר 1917 נכנעה ירושלים לצבא הבריטי ללא קרב, בעיקר בגלל העובדה שהכוחות העות’מאניים יצאו את העיר יום קודם לכן, טכס הכניעה התקיים במקום הקרוי היום "כיכר אלנבי"

הצבא הבריטי צלח את הירקון בחודש דצמבר שנת 1917 על ידי הדיויזיה ה-52 הסקוטית בפיקודו של גנרל ג’ון היל, במספר נקודות , . לאחר הצליחה נפתחה הדרך צפונה לאזור הרצליה-נתניה של ימינו ועשרה חודשים מאוחר יותר כבשו הבריטים אף את הגליל.

הגדודים העבריים
חיילים יהודים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הגדודים הוקמו ביוזמתם של יוסף טרומפלדור וזאב ז’בוטינסקי, לחמו בגזרת גליפולי (גדוד נהגי הפרדות), ויותר מאוחר בארץ ישראל שם נלחמו בצבא העות’מאני .

כלי נשק
מלחמת העולם הראשונה תרמה רבות לפיתוחו של הטנק. פיתוח הטנק היה יוזמה של הצי הבריטי (שאף קרא לו "ספינת יבשה").
הקרב הראשון בו השתתפו טנקים היה בשנת 1916 על ידי קורפוס המקלעים הבריטי בקרב פלרס (צפון צרפת) דגם Mark 1 .

כאמור במלחמה זו נעשה לראשונה השימוש בצוללות.

הנצחה
אנדרטאות רבות הוקמו במקומות שונים להנצחת החיילים והאזרחים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה: לונדון , , , , , , , , , , , , , , , , , , קיימברידג’ , , מנצ’סטר , אנאקפרי (איטליה) , אוטרנטו (איטליה) , Panicale (איטליה) , אסיזי (איטליה) , פרוג’ה (איטליה) , Noto (סיציליה), איטליה , ניו יורק (ארצות הברית) , , , , , , ניו דלהי (הודו) , ירושלים ,קופנהגן (דנמרק)
על קיר בניין בית הספר לרפואה של פריז נמצא לוח הנצחה לרופאים הצרפתים שנהרגו במלחמה , עקבות הפצצה מהאוויר של פריז מופיעות בשלט הבא
דווקא בישראל, בעיר באר שבע, נמצאת אנדרטה המנציחה את החיילים הטורקיים שפעלו יחד עם הכוחות הגרמנים נגד הבריטים .
משמר איילון - יער למתנדבים העבריים לצבא הבריטי

המקומות באתר המתייחסים למושג מלחמת העולם הראשונה (1-25  מתוך 96)
1 אוטרנטו - לוח זכרון לתושבי העיר שנפלו במלחמת העולם הראשונה
2 ריצ’מונד (לונדון) - לוח הנצחה לברנרד פרייברג
3 גדרה - אתרי מורשת בישראל - בית הכנסת "ישורון"
4 כפר סבא - שביל הראשונים - תחנה 7 - הח’אן בית העירייה
5 כפר סבא - שביל הראשונים - תחנה 9 - חלקת מגורשי תל-אביב ויפו
6 כפר סבא - שביל הראשונים - תחנה 10 - חורשת פסקאל - אוסישקין
7 כפר סבא - אתרי מורשת בישראל - האקליפטוסים בחצר הח’אן
8 גדרה - 1917 - כיבוש גדרה על ידי האנגלים
9 פתח תקווה - אתרי מורשת בישראל - חצרות האיכרים
10 מזכרת בתיה - אתרי מורשת בישראל - בית הספר הוותיק
11 תל אביב - כיכר היל
12 לוד - אתרי מורשת בישראל - תחנת הרכבת העות’מאנית
13 ראשון לציון - הנצחת הלוחמים הניו-זילנדיים בקרב עיון קרא
14 לונדון - לוחית לפני אנדרטת רגימנט השריון המלכותי (2)
15 פתח תקווה - אתרים היסטוריים - חצר משק מוגילובסקי (מגלי)
16 לונדון - לוחית לפני אנדרטת רגימנט השריון המלכותי (3)
17 לונדון - לוחית לפני אנדרטת רגימנט השריון המלכותי (4)
18 לונדון - לוחית לפני אנדרטת רגימנט השריון המלכותי (5)
19 תל אביב - אנדרטה להנצחת צליחת הירקון
20 תל אביב - כיכר היל - אנדרטה להנצחת צליחת הירקון
21 רמת גן - אנדרטת צליחת מעברות הירקון
22 ירושלים - תמונה באבן - רחוב בן שטח - הגדודים העבריים
23 ירושלים - פארק המסילה - 1914 - מלחמת העולם הראשונה (8)
24 ירושלים - פארק המסילה - 1914 - מלחמת העולם הראשונה, המסילה החיג’אזית (9)
25 ירושלים - פארק המסילה - 1917 - קרונות שונים ומגוונים (13)
הוסיפו הערות, תיקונים או מידע חסר. לאחר לחיצה על הכפתור "שלחו" תועברו לדף בו תידרשו לציין את שמכם וכתובת הדואר.
שימו לב, אין צורך לציין פרטים אודות הפריט, פרטים אלה יצורפו באופן אוטומטי



שלטי רחובות ואתרים

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - בניית ותכנות האתרעולמות אפשריים בעמ עולמות אפשריים בע"מ © 2019-2026

© האתר והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לאלי זבולוני. כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.